לפני שאתם מפרטים חומרים או מידות, ספרו להם מדוע הפריט הזה קיים. שמרו על פשטות וכנות:
מזוזה זו נושאת את זיכרון חומות האבן ואור ירושלמי.
אני אורג כל כיסוי חלה וחושב על משפחות שמתאספות, על לחם שנשבר וחולק.
קפה הבוקר טעים אחרת בספל שמכיר את הידיים שלך.
משפט אחד מספיק. עזרו להם להרגיש את הסיפור לפני שהם קוראים את הפרטים.
עזרו להם לדמיין את הפריט הזה בעולמם. מי עשוי להשתמש בו? מתי הם עשויים להושיט יד אליו? איזה רגע זה עשוי להפוך למיוחד?
חשבו על הזוג הצעיר שמקים את ביתו הראשון. על הסבתא שרוצה להעביר לדור הבא משהו משמעותי. על החבר שמחפש מתנה שאומרת יותר מ"יום הולדת שמח".“
אתם לא צריכים לתאר את כל חייהם, רק להציע הצצה לאופן שבו העבודה שלכם עשויה להשתלב בהם.
לאחר שנגעתם בלבם, תנו לתודעה שלהם את המידע הדרוש לה:
ודאו שקטע זה קל לסריקה. השתמשו במשפטים קצרים. תנו לו מקום בדף. זכרו שאנשים עשויים לקרוא בטלפונים שלהם.
אתם יודעים אילו שאלות אנשים חושבים אבל לא תמיד שואלים:
כשאתם עונים על שאלות אלו מראש, אנשים מרגישים שדואגים להם וסומכים עליכם יותר.
השתמש במילים שמרגישות לך טבעיות. כתוב כאילו אתה מדבר עם מישהו שאכפת לך ממנו.
במקום: "מוצר זה משתמש בחומרים איכותיים לתפקוד אופטימלי"“
נסו: "אני מכינה כל אחד מהם מכותנה רכה שמשתבחת עם כל כביסה"“
פשוט, ברור, ואמיתי.
סגרו עם משהו שמרגיש כמוכם. אולי איפה אתם מכינים את זה, איך אתם אורזים את זה, או מה המשמעות של בחירה בעבודת יד עבורכם.
תוצרת סטודיו המטבח שלי, עטוף בקפידה.
כל פריט נשלח מירושלים עם פתק בכתב יד.
תודה שבחרתם משהו שנעשה לאט, שנעשה באהבה.
אתם לא חייבים לעקוב אחר זה בדיוק. השתמשו בזה כנקודת התחלה.
אנשים שבוחרים בעבודת יד בוחרים בך. הם רוצים להרגיש שהבחירה שלהם חשובה, שמה שאתה עושה נושא משהו מיוחד.
המילים שלך לא צריכות להיות מושלמות. הן רק צריכות להיות כנות ושלך.
אין מוצרים בעגלה.